בן פייגה ומרדכי, נולד ביום י"ג בחשוון תרע"ד (13.11.1913) בעיר וילנה, ומגיל ארבע ואילך גדל ביאנובה שבליטא. בילדותו נתנסה במצוקות ובסכנות של מלחמת-העולם הראשונה ואחר-כך בעוני של בית הוריו. הוא למד ב"חדרים" וב"ישיבות" ליטא (וילקומיר, קובנה) וקנה לו קצת ידיעות כלליות מפי מורה פרטי. כשהתבגר למד נגרות, עבר הכשרה של "החלוץ הדתי" ועלה ארצה ב-1.5.1933. הוא התיישב בחיפה ועבד כנגר, היה חבר ב"הפועל המזרחי" ואחר-כך עבר ל"הסתדרות" ולמפא"י. בשנת 1935 נשא אישה. הצטרף ל"הגנה" בשנת 1937 והוכשר בה לתפקידי נשק ואפסנאות. בשנים האחרונות ישב בנהריה ועם גבור המתיחות גויס לעבודה בביצור יחיעם, נשאר שם בכל חודשי המצור והשתתף בהגנת המקום ובפעולות בסביבה. ביום 8.7.1948 גויס לגדוד צפון הגליל המערבי "נפת צידוני", שירת בו בדרגת מ"כ והשתתף בכיבוש הכפרים עמקה וכואיכאת שבגליל המערבי.

ביום י"ז בתמוז תש"ח (24.7.1948), בשעת התקפת-נגד של הערבים על משלט בסביבת הכפר מע'אר עמד במסירות נפש מול האויב והציל את חיי אנשי כיתתו, אך הוא עצמו נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.